כללי בטיחות בעת פירוק מבנים

 
האופן שבו מפרקים מבנים חייב לעלות בקנה אחד עם הוראות הבטיחות, כפי שנקבעו בחוק ובעוד שורה ארוכה של תקנות מחייבות. במאמר הבא נציג את עיקרי כללי הבטיחות ונסביר מה מיוחד בהם.

פירוק והריסת מבנים הם חלק משירות שמבוצע על ידי אנשי מקצוע שמתמחים בכך. בפועל, הריסת המבנה או חלק ממנו דורשת שימוש בשיטות הריסה שונות. במסגרת השימוש בשיטות שונות של הריסת ופירוק מבנים, אפשר לנסות להיעזר בפטיש כבד, פטיש אוויר, טרקטור, משקולות פלדה, עגורן, פיצוץ מבוקר ועוד.

כפי שאפשר להבין, פירוק מבנים דורש גם הקפדה על כללי בטיחות מיוחדים. כללי בטיחות אלו אמורים למנוע מצב של נפילה מגובה בעת ביצוע פעולות הפירוק – או הילכדות והימעכות בזמן התמוטטות לא מבוקרת. כמו כן, הרבה סיכונים נגרמים מעצמים נופלים, התחשמלות ואפילו חשיפה לרעש יתר או לסיבי אסבסט ואבק.

 

איך מונעים את הסיכונים הנפוצים?

 
החדשות הטובות הן שיש כמה דברים שאפשר לעשות על מנת למנוע את הסיכונים הנפוצים שמזוהים עם פעולות פירוק מבנים:

  • אמצעי מניעה – הדבר החשוב ביותר הוא להשתמש באמצעי המניעה כפי שנקבעו בחוק ובעוד שורה ארוכה של תקנות מחייבות. ספציפית לגבי כללי בטיחות בעת פירוק מבנים, הדגש הוא על שימוש בכבלי קשירה וברתמות בטיחות עם התקן לבלימת נפילה. בנוסף, צריך להשתמש בסולמות בטוחים או מכניים כדי למנוע נפילות מגובה.
  • הכנת תשתית – היבט אחר לגמרי ביישום והטמעת כללי בטיחות בעת פירוק מבנים כולל את הכנת התשתית. כאן לא מסתפקים בהקצאת אמצעי מניעה עבור אנשי המקצוע, אלא מתקינים דרכי גישה ונסיגה פנויות מכל מכשול וברוחב של 60 ס"מ מינימום. בהמשך, צריך גם להכין הגנות למניעת היפגעות של עוברים ושבים ולחזק חלקים רעועים באזור של המבנה שאינו מיועד לפירוק.
  • תכנית מפורטת – אמצעי המניעה שהם חלק בלתי נפרד מרשימת כללי בטיחות בעת פירוק מבנים כוללים הכנת תכנית עבודה מפורטת. בתכנית העבודה, קובעים איזה סיכון פוטנציאלי יש בכל שלב של הפירוק ומה אפשר לעשות כדי לצמצם ולמנוע אותו. לאחר מכן, צריך להקפיד ליישם את עיקרי התכנית בעזרת ביגוד וכיסוי ראש מתאימים עבור כל סוגי ההגנות הרלוונטיות.
 
 

מי מוסמך לבצע פירוק מבנים?

 
 
פירוק מבנים הוא עניין רגיש ומסובך לא פחות מאשר הקמה ובנייה של מבנים חדשים. לפי החוק בישראל למשל, מבנים שיש בהם חלקים שעשויים אסבסט אפשר לסלק ולפרק רק על ידי העסקת בעלי מקצוע שהוסמכו לכך על ידי המשרד להגנת הסביבה. כמו כן, הוראות המשרד להגנת הסביבה הן אלו שאמורות לקבוע לאן מפנים את החלקים המפורקים של המבנה.

בפועל, פירוק מבנים ללא חלקי אסבסט יכול להתבצע על ידי עובדים, פועלי הריסה וקבלני הריסה ושיפוצים. בהזמנת כל אחד מאנשי המקצוע הללו, צריך לבדוק את ההגדרה ואת התיאור של העסק. לאחר מכן, יש לברר איזה מטלות הם אמורים לבצע והאם יש להם את ההסמכה הנדרשת על פי החוק. בכל מקרה, את הבירורים השונים לגבי כללי בטיחות בעת פירוק מבנים אפשר לבצע גם מול הגופים הציבוריים.

 

על מי חלה האחריות לשמור על כללי הבטיחות?

 
בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא תמיד קבלני ההריסות והשיפוצים הם אלו שמחזיקים באחריות כלפי יישום כללי בטיחות בעת פירוק מבנים.

בפועל, מי שמזמין את העבודה לא פחות אחראי מהם. לכן צריך לבחון כל מקרה לגופו ולוודא שכל העובדים באתר הבנייה, השיפוצים או ההריסות אכן מוסמכים וערוכים לביצוע הפרויקט.